תובנות לסופ"ש

זהות במים

מי אני במים משתנה מחוף לחוף, מסוואל לסוואל, כשאני בכושר גלישה או לא בכושר גלישה.

זה חשוב לעשות את ההתאמה הזו כדי לא לבוא "הגולש הכי טוב בעולם" לספוט חדש, או "האמיץ" לגובה גלים חדש. זה יכול להביא אותי לחוויה פחות נעימה ואפילו מסוכנת.

זהות היא לא דבר קבוע. אנחנו מחזיקים המון סוגים של זהויות ומתאימים את עצמנו לסביבה.

אם לא נעשה את זה ונישאר אותו בן אדם בכל מקום, אנחנו ניתקל בהתנהגות שונה ולא צפויה.

אנחנו לא שולטים על הסביבה שלנו, אבל אנחנו שולטים על עצמנו, ולכן הכי נכון זה להיות קשובים ורגישים לסביבה.

הדוגמה שכולם יזדהו איתה היא האני שלי כשאני עם חברים, והאני שלי כשאני בביקור אצל ההורים של החברים. פתאום אנחנו קצת יותר מנומסים, פחות מדברים בסלנג, יותר שקטים. זה קורה כמעט באופן טבעי, וזה בסדר גמור — אפילו מצוין.

זה לא שאתם אנשים חסרי אופי או לא יציבים. הזהות שלכם לא קבועה, ומי שכזה יהיה לו מאוד קשה בחברה.

הזהות שלנו היא דבר ענק שיש בו המון צדדים ושילובים, ושמאפשר לנו להיות אנחנו בגרסה טיפה שונה בכל מקום, כדי לקבל את התווך הרגשי המתאים לכל חוויה.

ציטוט + פרשנות שלי

יש חוכמה בתוך הגל – המורשת של דוק פסקוביץ׳ 🌊🐚

דוריאן "דוק" פסקוביץ׳ לא היה רק הגולש שהביא את הגלשן הראשון לישראל ב־1956; הוא היה רופא שראה בים את הקליניקה האמיתית של הטבע.

בכתב היד המקורי של ספרו "Surfing and Health", שבו השקיע 14 שנים של כתיבה ביד בלב המדבר, דוק זיקק את הפילוסופיה שלו למען גולשי העולם. עבורו, בריאות היא לא רק היעדר מחלות, אלא מצב של חיוניות עמוקה שצריך לעבוד עבורו בכל יום מחדש.

5 עמודי התווך של דוק לחיים בריאים:

תזונה טבעית – הזנת הגוף ממה שהטבע נתן.
תנועה – שריפת האנרגיה באמצעות הים והגלים.
מנוחה – ההתאוששות שמאפשרת לגוף להתחדש.
יצירה מחדש (Re-creation) – מציאת זמן לפנאי שמטעין את הנפש.
גישה מנטלית – המחשבות שלנו הן אלו שמכתיבות את איכות חיינו.

דוק האמין ש"אנחנו מתים כשאנחנו מחליטים להפסיק לחיות". הוא קרא לנו לא "לקפוץ מהגל" כשהנהר קשה, אלא להמשיך לחתור, להמשיך לזוז ולחיות עם רוח האלוהה – חמלה, אהבה וחיבור לטבע.

המורשת של דוק היא תזכורת לכולנו: הים הוא לא רק מגרש משחקים, הוא מקור לחוכמה ולחיים.

Keep Surfing with Aloha! 🤙✨

משהו שלמדתי

השבוע חגגנו יום הולדת לטופסי — המציל האגדי של חוף פרישמן ואבי הגלישה של ישראל.

בתור מי שעבר אצל הבן שלו במשך יותר מ־12 שנים, למדתי הרבה על החשיבות לחיות את החיים מתוך שליחות, ייעוד ורדיפה אחרי מה שאתה אוהב.

טופסי היה עורך דין, כמו שדוקטור פסקוביץ׳ היה רופא.

שניהם עזבו את מה שהם למדו כל כך הרבה שנים, את מה שסיפק להם ביטחון כלכלי ויציבות בדרך הבטוחה.

שניהם התמסרו לפשטות ולדרך הלא ידועה, ונתנו לאנרגיית החיים להוביל אותם בכנות למי שהם ומה שהלב שלהם רוצה ובוחר.

אני אף פעם לא מפסיק לדבר עם אנשים כמה זה חשוב ללמוד ולגלות מה אתם אוהבים בחיים ומה הייעוד שלכם, וכמה זה חשוב לקחת את הסיכון לחיות בדרך משמעות.

יש לנו סיבוב אחד בחיים האלה, והדבר הבטוח היחידי בעולם זה שנמות יום אחד. ורוב האנשים בעולם עוברים את הסיבוב הזה בחשש ובחיפוש אחרי הדרך הבטוחה, שבלי לשים לב הם עוברים את החיים בצעדים קטנים, על קצות האצבעות, בדרך אל המוות הבטוח.

טופסי לימד אותי לברוח מזה ולרוץ לעבר החיים שתמיד חלמתי, ולא להתפשר גם אם זה מה שנראה מסוכן.

אתם תדעו שאתם חיים נכון אם בכל רגע נתון תוכלו להסתכל אחורה ולהגיד: אם היום זה היום שלי ללכת מהעולם — זה יהיה בסדר. ואם לא, אתם צריכים לחיות יותר.

טיפ לגלישה

בכל חוף גלישה חדש שאתם נכנסים אליו, תבלו את ה־15 דקות הראשונות בישיבה על הגלשן, פיזור חיוכים, ותיכנסו לאנרגיה טובה.

אל תבואו לחוצים לגלים, או עם המחשבות והרגשות של הבחוץ.

הכניסה למים היא טקס של התחדשות והכוונת האנרגיה מחדש, כדי לקיים את המטרה שעבורה באתם מלכתחילה לים.

זה הטקס שלי:

– התבוננות עם חימום מול הים.

אני לא רק מכין את הגוף שלי, אני מסתכל על הגלים, מדמיין אותי עליהם, מנסה להבין את הדינמיקה של האנשים במים, מזכיר לעצמי שאני בא ליהנות, נושם עמוק.

– הכניסה למים

שומר את עצמי במודעות גבוהה על הנגיעה הראשונה שלי במים. כניסה איטית תוך כדי הודיה על הזכות להתחבר עם הטבע, להיות בים, לגלוש, להגיד תודה שדווקא היום, דווקא עכשיו, מכל האנשים בעולם אני יכול לבלות את הזמן שלי במקום הזה שאני כל כך אוהב ונהנה בו.

– עלייה למעלה

רגוע, תוך כדי נשימות בקצב אחיד, מוריד ציפיות, מזכיר לעצמי שאני בא כדי ליהנות, כדי להשתכשך ולקבל אנרגיות טובות.

– הרבע שעה הראשונה במים

אני יושב, מסתכל על גלים שבאים, מסתכל על הגולשים שיורדים גלים ועולים, רואה מי במים, אומר שלום למי שלידי בחיוך, מעודד אנשים שחותרים, מפרגן לאנשים על הגל בצעקות. זה מרים את האנרגיה שלי ושל האנשים סביבי.

– תופס גל ראשון

עכשיו כל מי שסביבי יודע שאני מחכה. הם בוייב טוב איתי. אני לא דורש את הגל שלי, אבל מסמן שאני מחפש. כשהוא יגיע הם ידעו, אני אדע. גם אם יורדים איתי את הגל, אני לא צועק, אני לא אומר "הפ", אני נותן לזה לעבור. זה לא הגל שלי עדיין… עושה את הכל חזרה. גם גל אחד, גם שניים עם אנשים עליו — זה בסדר. העיקר שנכנסתי למים, העיקר שהתמלאתי בהודיה ובאנרגיות טובות. זה בשבילי הגלישה האמיתית.

תוכן לצפייה

רוח דרומית בחוף הילטון

זה סרט הגלישה הישראלי הראשון על ההיסטוריה של הגלישה בארץ.

קלאסיקה שכל גולש חייב לראות.